טיפול במוזיקה הוא טיפול מתחום הטיפול באמצעות אמנויות. הוא נתפס בעיקר כטיפול רגשי, על אף שנוגע בקשיים ובמטרות רחבים יותר. ייחודו של הטיפול הוא שנוסף לכלים המוכרים בטיפול רגשי – ומתבטאים לרוב בשיחה, עומדת לרשות המטופל והמטפל האפשרות להשתמש באמצעים לא מילוליים - מוזיקליים, כדי להתחבר למשאבים פנימיים, לבטא ולעבד קשיים והתלבטויות, לפרוק מתח או להרגע, להתארגן, לשחק, ללמוד ולהתמודד עם אתגרים שונים. הטיפול מתרחש בחדר מלא כלי נגינה, וכן מוצעים בו אמצעי האזנה ואמצעי הקלטה.

 

המפגש הטיפולי, ככל מפגש טיפולי, מקבל אופי שונה ממפגש למפגש, וכן בהתאם לקשר הנוצר בין המטופל למטפל. אין מפגש "טיפוסי". ובעיקר, המטופל לא נדרש לדעת לנגן כדי לחקור את עצמו דרך המוזיקה.

 

מדוע להשתמש במוזיקה בטיפול?

 

החיבור למוזיקה קיים בנו עוד מהרחם, שם הקשר הדומיננטי לעולם החיצוני מתקיים דרך המרחב השמיעתי. בהמשך, כאשר התינוק נולד, מתקיימת תקשורת בינו ובין הסובבים אותו דרך מסרים קוליים וגופניים, המועברים ללא מילים. התינוק מסוגל לפרש את התוכן והמסר הרגשי העובר אליו מהוריו, מבלי שרכש שפה. גם כבוגרים אנו מגיבים למסרים מוזיקליים, מה שמכונה ה"סב-טקסט" של הדיבור, לפעמים מבלי שנשים לב לכך.

 

גישה מסויימת בטיפול במוזיקה מתארת כי בכל אדם קיים "עצמי מוזיקלי", או music child. העצמי הזה הוא החלק בנו שתמיד יגיב למוזיקה, משום שאי אפשר להשאר אדיש למוזיקה. כשהאדם מנגן, או מגיב למוזיקה, מתבטא חלק מאישיותו. בדומה לכך, ההעדפות המוזיקליות של כל אחד מאתנו משקפות את האישיות שלנו.

 

בשל היות המוזיקה חוויה אנושית בסיסית ועמוקה, הטיפול במוזיקה מתאים למגוון אוכלוסיות וקשיים, מפעוטות ועד קשישים. הטיפול ישא מטרות שונות בהתאם לצרכי המטופל, רצונותיו והקשר שנוצר עם המטפל.

בין הטכניקות בשימוש במפגש טיפולי: אלתור בכלים שונים, האזנה למוזיקה, יצירת מוזיקה מקורית, הלחנת שירים, הקלטה, ביצוע מוזיקה קיימת ועוד.