Please reload

פוסטים אחרונים

טיפול ומוח, או: עוד סיבה מדוע טיפולים יעילים הם לרוב טיפולים ארוכי טווח

June 18, 2017

 

בטיפול אנחנו מרבים לדבר על רצון בשינוי. השינוי יכול להיות המשאלה להחליף דפוסים ישנים בדפוסים חדשים מותאמים יותר, או לשנות את האופן בו אנו מסתכלים על ארועי עבר מטרידים, או שינוי ההתנהלות שלנו בסיטואציות עכשוויות מאתגרות כדי לשנות מערכות יחסים, עבודה ועוד.

 

כאשר מדברים על שינוי במונחים של חקר המוח, מדברים על תהליכי הלמידה במוח. המוח הוא פלסטי, הוא מתעצב ומשתנה בהתאם לארועי החיים והתגובות שלנו כל הזמן ולומד הרגלים חדשים. תגובה חד פעמית מול ארוע לא תהפוך להרגל, אבל אם היא תחזור כמה פעמים, המוח ילמד אותה, כלומר הקישורים במוח ייבנו ויהפכו אותה לתגובה האוטומטית והקבועה מול ארועים זהים בעתיד. העקרון הזה קרוי ״עקרון היעילות״. והנה דרך אחרת להסביר אותו: אדם הולך בג׳ונגל סבוך, ולפתע רואה לפניו שביל שנוצר כי מישהו הלך בו לפניו. סביר להניח שיבחר ללכת בשביל הזה במקום להמשיך לפלס את דרכו. באותו האופן בדיוק פועל המוח.

ההרגלים הישנים שלנו, או הדברים שנרצה לשנות, הם השביל הסלול הזה. המוח שלנו מכיר אותו היטב. בטיפול אנחנו מנסים להתחיל ללכת בג׳ונגל הפרוע, במקום שלא נסלל עבורנו. מטבע הדברים ההליכה הזו תהיה קשה יותר. לפעמים קשה אפילו לדמיין שניתן לסלול שביל חדש, אך חקר המוח מלמד אותנו שזה בהחלט אפשרי.

 

אולם, גם אם אנו מתחילים להכיר בצורת התבוננות שונה, האתגר האמיתי הוא להפוך את השביל החדש והבריא יותר עבורנו לשביל קבוע. וכאן, הבשורה היא שאין נוסחאות פלא, מלבד תרגול והתמדה.

 

תרגול יכול לבוא בצורות שונות - הוא יכול להתרחש בהליכה לטיפול כל שבוע, בתרגול מדיטציה, ואצל חלקנו אפילו בקריאת ספרות של עזרה עצמית (כן כן! למידה במוח יכולה להתרחש גם בדמיון!). לא משנה האמצעי, חשוב שהדפוס החדש יעבור תחזוקה, ושיהיה חזק, אחרת השביל הישן ישתלט חזרה. במוח לא ניתן למחוק דפוסים ישנים, אבל אפשר ליצור דפוס חדש, שביל חדש, שיהיה מבוסס וחזק יותר מקודמו ואז הדפוס הישן לא יהיה בשימוש יותר.

 

דוגמא ללמידה במוח בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בפובית כלבים: בפוביה זו המוח למד, מסיבה כזו או אחרת, כי מפגש עם כלב פירושו סכנה ועל כן הגוף מגיב בתגובת פחד. בכל פעם שיש מפגש עם כלב הגוף נכנס למצב fight or flight (מלחמה או בריחה) ומראה סימני חרדה של דופק ונשימה מואצים, לחץ דם גבוה ועוד. בטיפול, נעשה תהליך ממושך של למידה חדשה: הלמידה יכולה להעשות במגוון אמצעים כמו חשיפה הדרגתית של המטופל לעולם הכלבים, היכרות תאורטית עם זני כלבים והתנהגויותיהם, עריכת תצפיות על כלבים, שינוי מחשבות שגויות לגבי כלבים, תרגול תרגילי רגיעה ובהמשך גם חשיפה ישירה לכלב.

 

בעקבות תהליך הלמידה, המוח לומד בהדרגה להשתמש בנתיב חדש כאשר נתקל בכלב: דפוס החרדה הישן יעלה, אך יתווסף לו שביל חדש של וויסות החרדה, שבו המוח ידע להפעיל דפוסי חשיבה שנלמדו, ויבחן את הסיטואציה שלא מתוך האוטומט של החרדה. למשל, האדם יוכל להעריך את המצב ואת מידת הסכנה: האם הכלב בו נפגש אכן מסוכן? האם יש סביבו בעלים והוא קשור? כמו כן יעמדו לרשותו כמה אופני תגובה - להחליט ללכת ליד הכלב בכל זרת, להתרחק לצד הכביש השני, לבקש מהבעלים שיחזיק את הכלב ועוד. גם כאן ניתן לראות כי לא תמיד אפשר להכחיד את ההרגל הישן, אבל אפשר ללמוד דרך חדשה ומסתגלת יותר שתהפוך את החיים לנוחים יותר.

 

 

Please reload

Please reload

ארכיון

כל הזכויות שמורות לשולמית אפשטיין | מטפלת במוזיקה | תל אביב | טלפון  0544596204 | עיצוב: צחי מסאס